יצא לכם פעם לחשוב מה קורה אם שני חברים רבים, ואחד מהם פוגע בשני וגורם לו לפציעה? איך בכלל אפשר לתקן דבר כזה? התורה פותחת במילה וְאִישׁ כדי ללמד אותנו שיש הבדל גדול בין אדם שפוגע לבין בעל חיים שפוגע. אם שור הזיק, הבעלים שלו משלם רק על הנזק עצמו. אבל כשמדובר באדם, הוא חייב לשלם לפצוע גם על הכאב, על הוצאות הריפוי ועל הבושה שנגרמה לו.
כאשר אדם יִתֵּן מוּם, כלומר יפצע ויחבל בגוף של אדם אחר שנקרא בַּעֲמִיתוֹ, התורה אומרת כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. במבט ראשון, המילים האלו יכולות להישמע קצת מפחידות, כאילו מי שפצע את חבר שלו, צריך לפצוע אותו בחזרה. אבל האמת היא שהכוונה כאן היא אך ורק לתשלום כספי. השופטים בודקים כמה בדיוק שווה הנזק שנגרם, ואת הכסף הזה הפוגע חייב לתת לנפגע. המילים האלו לא אומרות שנעשה לפוגע את אותו הדבר בדיוק, אלא שכפי גודל הנזק שהוא עשה, כך הוא יצטרך לפצות את החבר שלו. הכלל הזה נכון אפילו אם הוא לא נתן מכה ישירה בידיים, אלא רק החזיק כלב וגרם לו לנשוך את החבר. התורה מלמדת אותנו לקחת אחריות מלאה על המעשים שלנו ולתקן את מה שקלקלנו.