ויקרא, פרק ד׳, פסוק ט״ז

תארו לעצמכם מצב שבו לא רק אדם אחד טועה, אלא עם שלם מתבלבל ועושה טעות יחד. איך מתקנים דבר כל כך גדול? כשכל העם עושה טעות, נוצר פגם רוחני עמוק שצריך לתקן בצורה מיוחדת מאוד. בדרך כלל, כל כהן יכול לעזור להקריב קרבנות על המזבח שבחוץ. אבל במקרה כזה, רק הכהן המשיח, שהוא הכהן הגדול והחשוב מכולם, יכול לעשות את העבודה. הוא לוקח את הדם של הקרבן ומכניס אותו פנימה, אל אוהל מועד. למה דווקא הוא? קודם כל, מפני שגם הוא חלק מהעם ושותף לטעות שלהם. בנוסף, הכהן הגדול והשופטים החשובים של העם הם כמו הפסגה של הר. הם מייצגים את ההתנהגות הכי טובה ואת ההבנה השלמה של התורה. כשיש טעות ברמה כל כך גבוהה, צריך להזכיר לכולם איך להתנהג נכון. לכן הכהן הגדול עושה את העבודה המיוחדת הזו ממש בתוך הקודש פנימה, מול הסמלים הכי קדושים שלנו. ככה הוא עוזר לתקן את החיסרון שנוצר ומעורר מחדש את הרצון של כל העם להיות טובים וקרובים אל ה'.