יצא לכם פעם להבטיח לתת למישהו מתנה יפה ומושקעת, אבל ברגע האמת להתחרט ולתת לו משהו פגום או שבור? הנביא מזהיר מפני אדם שמתנהג בצורה לא ישרה כלפי ה'. אדם כזה נקרא נוֹכֵל, שזה אדם רמאי וקמצן. אותו אדם עומד מול כולם, נֹדֵר נדר ומבטיח בקול רם שיביא קרבן מכובד. באמת יֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר, כלומר יש לו בצאן כבש מובחר, בריא ומושלם שמתאים בדיוק להקרבה. אבל במקום להביא אותו, הוא מתקמצן וזֹבֵחַ מָשְׁחָת, כלומר הוא מביא לה' בהמה חולה, רזה או פצועה, ואת הכבש הטוב הוא שומר לעצמו.
הנביא פותח במילה וְאָרוּר, שזו מילת אזהרה חמורה, כי המעשה הזה מראה על צביעות וזלזול עמוק. הרי אם הוא היה באמת עני ואין לו משהו אחר, לא היו באים אליו בטענות. אבל יש לו משהו טוב, והוא בוחר לתת לה' את השאריות הפגומות. על כך ה' מזכיר לאותו אדם: כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם. ה' הוא מלך עצום שכל אומות העולם מכבדות ויראות מפניו, ולכן זו ממש בושה לנסות לרמות אותו ולהגיש לו דבר פגום, במקום לתת לו את הכי טוב שיש.