יצא לכם פעם לחשוב איזו מתנה הכי כדאי לתת למישהו שאתם ממש רוצים לשמח, או כשאתם רוצים לבקש ממנו סליחה מכל הלב? אדם שרוצה לחזור בתשובה ולשמח את ה' מתחיל לשאול שאלות, ומציע בכל פעם מתנה גדולה יותר. בהתחלה הוא שואל הֲיִרְצֶה, כלומר האם ה' יסכים וישמח לקבל ממנו בְּאַלְפֵי אֵילִים, אלפי כבשים מובחרים. אחר כך הוא מציע אפילו יותר ושואל אם כדאי להביא בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן, עשרות אלפי נחלים מלאים בשמן. כמובן שאין באמת כמות כזו של שמן בעולם, והוא רק מגזים כדי להראות כמה הוא רוצה לרצות את ה'.
כשהוא מבין שמתנות רגילות לא מספיקות, הוא עולה למחשבה קיצונית ושואל אם הוא צריך לוותר על הדבר שהכי יקר לו בעולם, הילדים שלו. הוא שואל הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, האם עלי למסור את הבן הבכור שלי כדי לתקן חטא חמור שעשיתי בכוונה, והוא ממשיך ושואל האם לתת את פְּרִי בִטְנִי, הילדים האהובים שלי, עבור חַטַּאת נַפְשִׁי, חטא קל יותר שעשיתי בטעות. מתוך כל השאלות האלה אנחנו מבינים משהו חשוב מאוד. ה' בכלל לא מחפש שניתן לו המון קורבנות, לא נחלים של שמן, וברור שפגיעה בילדים היא לא הדרך. לאדם אין באמת שום חפץ רגיל שהוא יכול לתת לה', כי מה שה' באמת רוצה זה לא מתנות, אלא שאנחנו נתקן את הלב שלנו מבפנים.