מסעו של נחמיה לבחינת חומות ירושלים ההרוסות ממשיך דרומה אל מוקדי המים של העיר, אל שַׁעַר הָעַיִן שדרכו נהגו לצאת לשאוב מים מן המעיין. משם הוא מתקדם אל בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ, מקווה מים ששימש לצרכי בית המלכות, כגון השקיית סוסי המלך וגניו או כיבוס בגדי הארמון. כאשר הוא מנסה להתקדם בהריסות, מתברר כי אֵין מָקוֹם לַבְּהֵמָה לַעֲבֹר תַּחְתָּי, כלומר אין אפשרות לבהמה שעליה הוא רוכב לחצות את האזור. הדרך הייתה משובשת ועמוסה בגלי אבנים מן החומה שהתמוטטה, והפרצות שנותרו היו קטנות ונמוכות מדי למעבר רוכב, ולכן נאלץ נחמיה לרדת מבהמתו ולהמשיך בדרכו ברגל.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק י״ד
וָאֶֽעֱבֹר֙ אֶל־שַׁ֣עַר הָעַ֔יִן וְאֶל־בְּרֵכַ֖ת הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵין־מָק֥וֹם לַבְּהֵמָ֖ה לַעֲבֹ֥ר תַּחְתָּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.