נחמיה דוחה בתוקף את אויבי יהודה ומסרב לכל שיתוף פעולה עמם, תוך שהוא נשען על הגיבוי המעשי שקיבל מהמלך ועל ההשגחה. בתגובתו הכפולה, וָאָשִׁיב אוֹתָם דָּבָר וָאוֹמַר לָהֶם, הוא מצהיר כי גם אם האויבים ילשינו עליהם, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ ויכשיל את מזימתם, וכי וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו נָקוּם וּבָנִינוּ בעזרת ה' המסייע לשומרי מצוותיו. לבסוף הוא הודף אותם לחלוטין וקובע: וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם. הוא מבהיר כי בהיותם נוכרים אֵין להם חֵלֶק ונחלת אבות בעיר, אין להם זכות וצְדָקָה להשתתף במצווה שתיזקף לזכות המלך שאישר אותה, ולא יישאר מהם זִכָּרוֹן חיובי לפני ה', בניגוד ליהודים הבונים ששמותיהם ייזכרו לדורות.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק כ׳
וָאָשִׁ֨יב אוֹתָ֜ם דָּבָ֗ר וָאוֹמַ֤ר לָהֶם֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם ה֚וּא יַצְלִ֣יחַֽ לָ֔נוּ וַאֲנַ֥חְנוּ עֲבָדָ֖יו נָק֣וּם וּבָנִ֑ינוּ וְלָכֶ֗ם אֵֽין־חֵ֧לֶק וּצְדָקָ֛ה וְזִכָּר֖וֹן בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.