נחמיה, פרק ב׳, פסוק י״א

הגעתו של נחמיה לירושלים מלווה בהופעה פומבית מרשימה, אך צעדיו הראשונים בעיר מתאפיינים בהמתנה ובחשאיות. המילה וָאָבוֹא מתפרשת כפשוטה, הגעתי. כניסתו של נחמיה אל העיר עשתה רושם רב על הנוכחים, שכן הוא הגיע מלווה במשמר של פרשים וחיילים [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, הכתוב מציין וָאֱהִי שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה, מכיוון שבימים אלו הוא בחר להתנהג כמבקר בלבד ולא חשף את מטרתו האמיתית [ביאור שטיינזלץ]. רק בסופם של שלושת ימי ההמתנה, קם נחמיה באישון לילה יחד עם קבוצה קטנה של אנשים, כשהוא שומר בסוד ואינו מגלה לאיש את השליחות והתוכנית שהכניס ה' בליבו [רש"י].