נחמיה, פרק ב׳, פסוק י״א

תארו לעצמכם שאתם מגיעים למקום חדש עם סוד ענק בלב, משימה חשובה שרק אתם יודעים עליה. איך הייתם מתנהגים? ככה בדיוק הרגיש נחמיה. כשהוא מספר וָאָבוֹא, הוא מתכוון פשוט לומר שהגיע לירושלים. אבל ההגעה שלו לא הייתה רגילה. הוא נכנס לעיר בצורה מאוד מרשימה, מלווה בשומרים, בפרשים ובחיילים, וכולם הסתכלו עליו בפליאה. למרות הכניסה המפוארת הזאת, נחמיה החליט לפעול בשקט ובסודיות. הכתוב אומר וָאֱהִי שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה, כי במשך שלושה ימים שלמים הוא התנהג כמו סתם אורח שמבקר בעיר. הוא לא סיפר לאף אחד למה הוא באמת הגיע. רק אחרי שהסתיימו שלושת ימי ההמתנה האלה, נחמיה קם באמצע הלילה יחד עם קבוצה קטנה מאוד של אנשים. הוא שמר הכול בסוד ולא גילה לאיש את התוכנית המיוחדת והשליחות שה' שם בתוך הלב שלו.