תארו לעצמכם שאתם צריכים לצאת למשימה חשאית בחושך מוחלט, בלי שאף אחד ירגיש. כך בדיוק מתחיל נחמיה את התפקיד שלו בירושלים. הוא פועל בסודיות גמורה ומתכנן הכל בקפידה. כשהוא אומר מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל לִבִּי, הוא מתכוון לרעיונות ולמעשים הטובים שה' עורר בו כדי לעזור לירושלים. נחמיה יוצא בלילה כדי שהאויבים לא יגלו שהוא מתכנן לבנות מחדש את חומת העיר, וכך הם לא יספיקו להפריע. כדי להצליח לשמור על השקט, הוא לוקח איתו רק מעט אנשים. נחמיה מספר וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי, כלומר, האנשים שהצטרפו אליו לא רכבו על בהמות אלא הלכו ברגל. ההליכה הרגלית נועדה למנוע רעש, כדי שהיציאה תהיה שקטה לגמרי ואף אדם לא יבחין בהם. מתוך כל החבורה השקטה הזו, רק נחמיה לבדו היה רֹכֵב בָּהּ, כלומר רכב בעצמו על הבהמה שלו.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק י״ב
וָאָק֣וּם ׀ לַ֗יְלָה אֲנִי֮ וַאֲנָשִׁ֣ים ׀ מְעַט֮ עִמִּי֒ וְלֹא־הִגַּ֣דְתִּי לְאָדָ֔ם מָ֗ה אֱלֹהַי֙ נֹתֵ֣ן אֶל־לִבִּ֔י לַעֲשׂ֖וֹת לִירוּשָׁלָ֑͏ִם וּבְהֵמָה֙ אֵ֣ין עִמִּ֔י כִּ֚י אִם־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י רֹכֵ֥ב בָּֽהּ׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.