באווירה אינטימית של סעודה פרטית פונה המלך אל נחמיה, כשלידו יושבת וְהַשֵּׁגַל, היא המלכה אשתו החוקית, ויש הסבורים שזוהי אסתר המלכה שהצטרפה לשיחה מתוך אהבתה לעמה. המלך מבקש לברר את פרטי המסע ושואל עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ וכן וּמָתַי תָּשׁוּב, כדי לדעת כמה זמן יארכו הדרך והשהות בירושלים. אישור הבקשה ניתן באופן מיידי, וכאשר וַיִּיטַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי הוא מעניק לנחמיה רשות לצאת לדרך עוד בטרם חושב הזמן המדויק. רק לאחר קבלת רשות זו, משיב נחמיה לשאלת המלך ומציין וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן, שבו הוא נוקב במועד חזרתו המתוכנן.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק ו׳
וַיֹּ֩אמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְהַשֵּׁגַ֣ל ׀ יוֹשֶׁ֣בֶת אֶצְל֗וֹ עַד־מָתַ֛י יִהְיֶ֥ה מַֽהֲלָכְךָ֖ וּמָתַ֣י תָּשׁ֑וּב וַיִּיטַ֤ב לִפְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּשְׁלָחֵ֔נִי וָֽאֶתְּנָ֥ה ל֖וֹ זְמָֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.