בחלוף מספר חודשים מקבלת הבשורות הקשות על ירושלים, עומד נחמיה בְּחֹדֶשׁ נִיסָן לפני לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ, שהוא למעשה דריוש, שכן זהו תואר מלכות כללי למלכי פרס. כאשר הונח יַיִן לְפָנָיו בחצר, פעל נחמיה מתוקף תפקידו כשר המשקים, קיבל את הכוס מידי המשרת הזוטר והגיש אותה אישית למלך, וכך וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ. נחמיה מעיד על עצמו וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו, כלומר בדרך כלל הקפיד לשמור על פנים שמחות כדי לא לעורר במלך חשד למזימת בגידה. עם זאת, ייתכן שבאותו מעמד פניו השתנו תחילה לרעה משום שנדרש לטעום מן הכוס כדי לשלול הרעלה, והוא היסס לשתות יין של גויים עד שנאלץ לעשות זאת כדי להציל את חייו.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק א׳
וַיְהִ֣י ׀ בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ יַ֣יִן לְפָנָ֑יו וָאֶשָּׂ֤א אֶת־הַיַּ֙יִן֙ וָאֶתְּנָ֣ה לַמֶּ֔לֶךְ וְלֹא־הָיִ֥יתִי רַ֖ע לְפָנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.