נחמיה מעורר את תושבי ירושלים למלאכת הבנייה כשהוא מתאר להם אֶת יַד אֱלֹהַי אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה עָלַי, כלומר את עזרת ה' שהעניק לו חן והצלחה. בנוסף לכך הוא מציג את דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר אָמַר לִי, שהם דברי הניחומים והרשות המפורשת שקיבל לבנות את העיר. בתגובה להשגחה ולגיבוי השלטוני, העם מכריז נָקוּם וּבָנִינוּ, כלומר נקום ונבנה. עצם הידיעה על הרישיון שניתן להם נסכה בהם כוח, וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה, כך שעודדו את עצמם וכיוונו את מעשיהם למטרה ראויה אחת של בניין חומת העיר ומגדליה.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק י״ח
וָאַגִּ֨יד לָהֶ֜ם אֶת־יַ֣ד אֱלֹהַ֗י אֲשֶׁר־הִיא֙ טוֹבָ֣ה עָלַ֔י וְאַף־דִּבְרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־לִ֑י וַיֹּֽאמְרוּ֙ נָק֣וּם וּבָנִ֔ינוּ וַיְחַזְּק֥וּ יְדֵיהֶ֖ם לַטּוֹבָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.