לאחר סיור לילי חשאי, פונה נחמיה אל השרים ומציג בפניהם את חוסר האונים של העיר, אשר נותרה חֲרֵבָה וללא כל הגנה מפני אויבי יהודה. הוא מדגיש כי וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ ונשרפו באש, מצב המאפשר לכל אדם להרחיב את הפרצות ולהיכנס פנימה באין מפריע. כדי להתמודד עם סכנה זו, קורא נחמיה להנהגה: לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת־חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם ונקים בה מצודה שתשמש מחסה מוגן. השלמת החומה תבטיח כי וְלֹא־נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה, ותשים קץ לביזיון ולהשפלה שבהם אויבים יכולים לפרוץ לעיר ולשדוד את התושבים ללא כל התנגדות.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק י״ז
וָאוֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֤ם רֹאִים֙ הָרָעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנַ֣חְנוּ בָ֔הּ אֲשֶׁ֤ר יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ נִצְּת֣וּ בָאֵ֑שׁ לְכ֗וּ וְנִבְנֶה֙ אֶת־חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם וְלֹא־נִהְיֶ֥ה ע֖וֹד חֶרְפָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.