נחמיה, פרק ב׳, פסוק י״ז

Nehemiah 2:17Sefaria

וָאוֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֤ם רֹאִים֙ הָרָעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֲנַ֣חְנוּ בָ֔הּ אֲשֶׁ֤ר יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ נִצְּת֣וּ בָאֵ֑שׁ לְכ֗וּ וְנִבְנֶה֙ אֶת־חוֹמַ֣ת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם וְלֹא־נִהְיֶ֥ה ע֖וֹד חֶרְפָּֽה׃

תארו לעצמכם שהדלת של הבית שלכם הייתה הרוסה לגמרי, וכל אדם היה יכול פשוט להיכנס פנימה מתי שרק מתחשק לו. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק המצב שבו היו תושבי ירושלים. אחרי שעשה סיור לילי סודי, נחמיה אוסף בבוקר את המנהיגים והשרים ומציג בפניהם את המציאות העצובה. הוא מסביר להם שירושלים חרבה ואין לה שום הגנה או מצודה שאפשר להסתתר בה מפני האויבים. נחמיה מתאר את המצב הקשה ואומר שושעריה נצתו, כלומר השערים של העיר הוצתו ונשרפו באש. בגלל שאין שערים וחומות, העיר חלשה ופגיעה לחלוטין, וכל אדם יכול להרחיב את הפרצות ולהיכנס פנימה בקלות. כדי להתמודד עם הסכנה הזאת, נחמיה מציע תוכנית פעולה וקורא לעם לבנות מחדש את חומת העיר. הוא מסביר שבניית החומה חשובה כדי שולא נהיה עוד חרפה. החרפה היא הבושה וההשפלה הגדולה מכך שכל עובר אורח יכול לפרוץ לעיר, ושהאויבים יכולים ללעוג לתושבים ולקחת את הרכוש שלהם בלי שיוכלו להתנגד. נחמיה מעודד אותם ומסביר שבניית החומה תעניק להם סוף סוף ביטחון ותסיר מעליהם את הבושה.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.