נחמיה מגיע אל השליטים המקומיים, פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר, ומוסר להם את המכתבים שקיבל, וָאֶתְּנָה לָהֶם אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ, כדי להבטיח שיעניקו לו ליווי ומעבר בטוח. למסעו התלווה כוח צבאי של שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים, שנועד להגן עליו מפני סכנות הדרך וכן לחלוק כבוד למעמדו הבכיר בממלכה. צירוף הכוח הצבאי, שעליו נאמר וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ, עשוי ללמד כי המלך שלח עמו שומרים מתחילת המסע כדי שיגיע בבטחה אל הפחוות, ומכאן ואילך הוא נזקק לאגרות כדי שהם יעבירו אותו הלאה. לחלופין, ייתכן שהפחוות עצמם הם שסיפקו את הליווי הצבאי בהוראת המלך, ולכן הפעולה מיוחסת למלך כאילו הוא עצמו שלח אותם.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק ט׳
וָֽאָב֗וֹא אֶֽל־פַּֽחֲווֹת֙ עֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָאֶתְּנָ֣ה לָהֶ֔ם אֵ֖ת אִגְּר֣וֹת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֤ח עִמִּי֙ הַמֶּ֔לֶךְ שָׂ֥רֵי חַ֖יִל וּפָרָשִֽׁים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.