מסעו החשאי של נחמיה בחסות החשיכה לאומדן חומות ירושלים ההרוסות מגיע לסיומו כאשר הוא עֹלֶה בַנַּחַל, כלומר הולך בעמק הדרומי הסמוך לחומה ומטפס לעבר ההר שניצב מולו. תוך כדי התקדמותו הוא מתאר וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה, פעולה שמשמעותה פריצה פיזית של ממש בחלקים מהחומה, או לחלופין התבוננות מעמיקה בפרצות כדי לחשב ולתכנן את כובד מלאכת השיקום. לאחר שהשלים את הסיבוב המלא סביב העיר, הוא עושה את דרכו חזרה צפונה, וכך וָאָשׁוּב וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא. דרך שער זה, שהיה נקודת ההתחלה של סיורו, הוא נכנס שוב אל תוך העיר, ולבסוף וָאָשׁוּב בחזרה אל ביתו.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק ט״ו
וָאֱהִ֨י עֹלֶ֤ה בַנַּ֙חַל֙ לַ֔יְלָה וָאֱהִ֥י שֹׂבֵ֖ר בַּחוֹמָ֑ה וָאָשׁ֗וּב וָאָב֛וֹא בְּשַׁ֥עַר הַגַּ֖יְא וָאָשֽׁוּב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.