תארו לעצמכם שאתם יוצאים לסיור סודי באמצע הלילה, בשקט בשקט, כדי לבדוק איך אפשר לתקן משהו גדול שנהרס. זה בדיוק מה שעושה נחמיה. הוא מסיים את הסיבוב החשאי שלו סביב חומות ירושלים ההרוסות כדי להבין כמה עבודה תידרש כדי לבנות אותן מחדש. כשהוא מספר וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל, הוא מתכוון שהוא הלך בעמק שנמצא ליד החומה, באזור הדרומי של העיר. ולמה הוא אומר שהוא עולה? כי מול אותו נחל היה הר שהיה צריך לטפס אליו. תוך כדי ההליכה, נחמיה מתאר וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה. הוא כמובן לא שבר את החומה בעצמו, אלא הכוונה היא שהוא התבונן בה היטב. הוא בחן את הפרצות הגדולות, חשב ותכנן בראשו את עבודת התיקון שצפויה להם. בסוף תצפית הלילה שלו, נחמיה אומר וָאָשׁוּב וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב. כלומר, הוא השלים סיבוב מלא סביב העיר, נכנס חזרה פנימה דרך אותו שער שדרכו יצא בתחילת הסיור, ומשם פשוט שב בחזרה אל ביתו.
נחמיה, פרק ב׳, פסוק ט״ו
וָאֱהִ֨י עֹלֶ֤ה בַנַּ֙חַל֙ לַ֔יְלָה וָאֱהִ֥י שֹׂבֵ֖ר בַּחוֹמָ֑ה וָאָשׁ֗וּב וָאָב֛וֹא בְּשַׁ֥עַר הַגַּ֖יְא וָאָשֽׁוּב׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.