ביום של צום ותשובה ציבורית הקהל נעמד במקומו מבלי לזוז, ועל כך נאמר וַיָּקוּמוּ עַל־עָמְדָם. הם קוראים בתורה במשך רְבִעִית הַיּוֹם, כלומר רבע משעות היום, ולאחר מכן מקדישים וּרְבִעִית נוספת שבה הם מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַיהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם ומתפללים על חטאיהם. יש הסבורים כי חלוקת הזמנים מגדירה את תחילת היום וסופו, כאשר הרבע האחרון מוקדש לווידוי מתוך לב נשבר מהצום ואילו זמן הביניים מנוצל לתיקון מעשים. לעומת זאת, יש המפרשים כי הקריאה והווידוי מתבצעים ברצף במחציתו הראשונה של היום, ואילו המחצית השנייה מוקדשת ללימוד ולדאגה לצורכי עניי העיר.
נחמיה, פרק ט׳, פסוק ג׳
וַיָּק֙וּמוּ֙ עַל־עׇמְדָ֔ם וַֽיִּקְרְא֗וּ בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם רְבִעִ֣ית הַיּ֑וֹם וּרְבִעִית֙ מִתְוַדִּ֣ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.