נחמיה, פרק ט׳, פסוק י״ז

Nehemiah 9:17Sefaria

וַיְמָאֲנ֣וּ לִשְׁמֹ֗עַ וְלֹא־זָכְר֤וּ נִפְלְאֹתֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ עִמָּהֶ֔ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם וַיִּתְּנוּ־רֹ֛אשׁ לָשׁ֥וּב לְעַבְדֻתָ֖ם בְּמִרְיָ֑ם וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־[חֶ֖סֶד] (וחסד) וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם׃

בני ישראל סירבו לעלות לארץ בחטא המרגלים ודחו את דברי ה', וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ תוך שהם וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם, נסים שהיו אמורים לטעת בהם ביטחון מוחלט. מתוך חוסר אמונה ומרדנות, בְּמִרְיָם, הם וַיַּקְשׁוּ אֶת עׇרְפָּם והכריזו שימנו לעצמם מנהיג חדש, כלומר וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ, כדי לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם במצרים שאותה העדיפו על פני הארץ המובטחת. למרות כפיות הטובה, ה' התגלה כאל חַנּוּן וְרַחוּם המעביר על הפשע, וְלֹא עֲזַבְתָּם. בזכות ברית האבות הוא נמנע מלהענישם במוות מיידי, ואפשר להם לחיות במדבר כדי לקרבם מחדש לעבודתו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.