קרה לכם פעם שמישהו עזר לכם ועשה עבורכם המון דברים טובים, אבל ברגע אחד של חשש שכחתם את הכול? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל בסיפור המרגלים. למרות כל הנסים העצומים שה' עשה להם בעבר, כשהגיע הרגע להיכנס לארץ ישראל הם פחדו. הם וַיְמָאֲנוּ, כלומר סירבו ודחו את דברי ה', והתעלמו ממילות העידוד של יהושע וכלב. מתוך חוסר אמונה, העם התעקש והגיע למצב של וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ, שמשמעותו היא שהם הכריזו שהם רוצים למנות לעצמם מנהיג חדש. הם העדיפו לחזור להיות עבדים במצרים, רק כדי לא להיכנס לארץ המובטחת. ההתנהגות הזו נבעה בְּמִרְיָם, בגלל המרדנות וכפיות הטובה שהיו בהם באותו הזמן.
למרות כל זה, ה' התגלה כאל מלא ברחמים. הוא סלח להם וְלֹא עֲזַבְתָּם. במקום להעניש אותם באותו הרגע, ה' נתן להם לחיות ארבעים שנה במדבר. הוא ניצל את הזמן הזה כדי ללמד אותם ולקרב אותם אליו בחזרה, והכול בזכות ההבטחה והברית המיוחדת שהוא כרת עם האבות.