הכתוב מציג ניגוד חריף בין השפע והעצמאות שהעניק ה׳ לעם ישראל, לבין תגובתם. אף על פי שהעם זכה לחיות במלכותם, כלומר כאשר המלוכה הייתה בידם והם נהנו מעצמאות ריבונית ומרוב טובה בארץ רחבה ופורייה, בכל זאת הם לא עבדו את ה׳ ולא חזרו בתשובה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
המילה ממעלליהם פירושה ממעשיהם [מצודת ציון], והכתוב מדגיש כי למרות כל הטוב שהורעף עליהם, הם סירבו לשוב מאותם מעשים רעים.
מבחינת מסורת נוסח המקרא, המילה נתת המופיעה פעמיים בפסוק נכתבת ללא האות ה׳ בסופה בכתבי היד המדויקים. בנוסף, במילים ולא שבו, האות ו׳ של המילה "ולא" מסומנת בגעיה [מנחת שי].