תהליך ההיטהרות הרוחנית של העם דרש פעולה כפולה: ניתוק פיזי מגורמים זרים, ולאחריו עמידה ווידוי על חטאי ההווה והעבר. מעמד זה היווה הזדמנות עבור העם לטפל באופן שורשי בבעיית נישואי התערובת שפשטה בהם במשך הזמן [שטיינזלץ].
הפרשנים מסכימים כי ההיבדלות מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר מתייחסת באופן ספציפי לפרישה מנשים נכריות עובדות אלילים, ויש המדגישים כי הניתוק כלל גם את הילדים שנולדו מנשים אלו [מצודת דוד].
מבחינה היסטורית, ניכר כי ההתמודדות עם נישואי התערובת הייתה מאבק מתמשך. ייתכן כי לאחר שהעם כבר פרש מן הנשים הנכריות בעת עליית עזרא, הם נכשלו בחטא זה פעם נוספת ונאלצו לשוב ולהיבדל מהן. מנגד, קיימת גישה הגורסת כי מעמד זה התרחש מוקדם יותר, בתקופת עליית זרובבל, אז התופעה הלכה והתרחבה עד שעזרא הגיע ותיקן אותה סופית [מלבי"ם].