לאחר ימי החג והשמחה של חודש תשרי, מתכנס העם בירושלים למעמד פומבי של תשובה לה' על חטא ההתבוללות ונישואי התערובת של הגולים הנוספים שהגיעו מהשבי. האספה נערכה דווקא וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, ולא מיד ביום שאחרי החג, משום שיום זה מוכר כאסרו חג וחל בו איסור להתענות. כדי לבטא את הכנעתם וצערם, נֶאֶסְפוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים שלבשו לאות אבל. כחלק ממנהגי האבלות הם אף העלו והניחו עפר ממש על ראשם, כפי שמתואר במילים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם.
נחמיה, פרק ט׳, פסוק א׳
וּבְיוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֗ה נֶאֶסְפ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּצ֣וֹם וּבְשַׂקִּ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.