במשך ארבעים שנה של נדודים במדבר, ה' העניק לבני ישראל השגחה צמודה וסיפק את כל צורכיהם הפיזיים, כדי שיוכלו להתפנות לעבודתו בשלמות. הוא דאג לכך שכלכלתם תהיה מלאה והם לא חסרו דבר, ואף חולל נס כך ששלמותיהם, כלומר בגדיהם, לא בלו ולא נרקבו לאורך כל התקופה. ההשגחה ניכרה גם בכך שורגליהם לא בצקו, כלומר רגליהם לא התנפחו ממאמץ ההליכה בדומה לבצק שתופח, או לחלופין שאפילו נעליהם לא התבלו והם מעולם לא נותרו יחפים למרות המרחקים הגדולים שעברו.
נחמיה, פרק ט׳, פסוק כ״א
וְאַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֛ה כִּלְכַּלְתָּ֥ם בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֣א חָסֵ֑רוּ שַׂלְמֹֽתֵיהֶם֙ לֹ֣א בָל֔וּ וְרַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֥א בָצֵֽקוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.