נחמיה, פרק ט׳, פסוק ל״ב

Nehemiah 9:32Sefaria

וְעַתָּ֣ה אֱ֠לֹהֵ֠ינוּ הָאֵ֨ל הַגָּד֜וֹל הַגִּבּ֣וֹר וְהַנּוֹרָא֮ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֒סֶד֒ אַל־יִמְעַ֣ט לְפָנֶ֡יךָ אֵ֣ת כׇּל־הַתְּלָאָ֣ה אֲֽשֶׁר־מְ֠צָאַ֠תְנוּ לִמְלָכֵ֨ינוּ לְשָׂרֵ֧ינוּ וּלְכֹהֲנֵ֛ינוּ וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ וְלַאֲבֹתֵ֖ינוּ וּלְכׇל־עַמֶּ֑ךָ מִימֵי֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

הפנייה לה' מבטאת הכרה בכך שגם בגלות הוא משגיח על עמו בסתר בתור הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, והעובדה שלא עזב אותם לחלוטין מוכיחה כי הוא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד שהבטיח לאבות. מתוך כך עולה הבקשה אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כׇּל הַתְּלָאָה, כלומר, אל יהיה מועט בעיניך עצם הסבל, היגיעה והטורח הרב שעברנו, אלא החשב אותם כמספיקים לכפר על פשעינו. ייסורים אלו פגעו בכל שדרות העם, החל מן ההנהגה, לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵינוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ וּלְכׇל עַמֶּךָ. תחילת מסכת צרות זו היא מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר, אז החלה הגלות האמיתית והרעה המהותית, והתקווה היא שהסבל העצום מאז ועד הַיּוֹם הַזֶּה ייחשב כדי והותר למירוק העוונות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״א
פסוק ל״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.