יצא לכם פעם לעבור תקופה ארוכה ולא פשוטה, שבה התאמצתם מאוד, ובסוף רק רציתם שמישהו יראה כמה השתדלתם ויוותר לכם על טעויות שעשיתם? ככה בדיוק מרגיש עם ישראל בתפילה הזו. העם פונה אל ה' ומזכיר שהוא הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. גם כשהעם נמצא רחוק בגלות, הוא יודע שה' ממשיך להשגיח עליו בשקט. ה' הוא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, כלומר הוא מקיים את ההבטחה שלו, שומר על החסד שעשה עם אבותינו ולא עוזב אותנו לעולם.
אחרי שמזכירים את הגדולה של ה', העם מבקש בקשה חשובה: אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ. כלומר, אנא ה', אל תחשוב שהצרות שעברנו הן דבר קטן. העם מבקש שה' יסתכל על כל התְּלָאָה שעברנו. המילה תלאה מתארת קושי, עייפות וטורח רב. העם מקווה שהקושי הגדול הזה יספיק כדי לכפר ולמחוק את כל הטעויות שלו.
הקושי הזה לא דילג על אף אחד, הוא פגע בכולם, אפילו במנהיגים הכי חשובים: לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ. ומתי כל זה התחיל? מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר. למרות שגם לפני כן היו מלחמות, מלכי אשור היו הראשונים שבאמת פגעו בעם בצורה קשה מאוד והתחילו את הגלות האמיתית כשהרחיקו אנשים רבים מבתיהם. העם מתפלל ומבקש שכל מה שעבר עליו מאותה נקודה היסטורית ועַד הַיּוֹם הַזֶּה, ייחשב כמספיק כדי לזכות בסליחה ובהתחלה חדשה.