נחמיה, פרק ט׳, פסוק ל״א

קרה לכם פעם שעשיתם טעות גדולה, ובמקום שיכעסו עליכם ויעזבו אתכם, סלחו לכם ונשארו לצידכם? זה בדיוק מה שקרה בין עם ישראל לה'. למרות שהעם חטא פעמים רבות והיה ראוי לעונש כבד, ה' בחר לרחם עליו. המילים לֹא עֲשִׂיתָם כָּלָה מסבירות שה' מנע מהעם להיעלם לגמרי ושמר עליו. יותר מזה, גם בתקופות הקשות ביותר, כשהעם נאלץ לצאת לגלות רחוקה בארץ של אויבים, ה' וְלֹא עֲזַבְתָּם. הוא לא נטש אותם, אלא המשיך ללכת איתם, לשמור עליהם ולהשגיח עליהם גם שם. הסיבה לחסד העצום הזה היא כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. ה' מלא ברחמים, והוא תמיד זוכר את ההבטחה הטובה והברית שכרת עם האבות של העם שלנו, ולכן הוא לעולם לא מפר אותה.