תארו לעצמכם מה קורה כשמשפחה גדלה ופתאום צריכה בית הרבה יותר גדול. זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. כשהעם התרבה והיה זקוק לעוד מקום, ה׳ דאג להם ונתן להם שטחים חדשים ורחבים בעבר הירדן.
כדי שבני ישראל יוכלו להתיישב שם בנחת, ה׳ עשה פעולה שנקראת וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה. המילה לְפֵאָה פירושה קצה או פינה. הכוונה היא שה׳ הרחיק את העמים המקומיים שעבדו אלילים, ופיזר אותם אל קצוות הארץ, הרחק מבני ישראל.
השטחים החדשים שהם קיבלו מוזכרים בתור אֶרֶץ סִיחוֹן וְאֶת־אֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן. למרות שזה נשמע כמו שני מקומות שונים, מדובר בעצם באותו אזור בדיוק. הכתוב מזכיר את המקום פעמיים כדי להסביר לנו בבירור שזו אותה ארץ שסיחון לקח פעם ממלך מואב, וכעת היא עברה לידי בני ישראל יחד עם הארץ של עוג מלך הבשן.