תארו לעצמכם שהשקעתם המון מאמץ בגידול עץ פרי בחצר, אבל ברגע שהפירות בשלים ומתוקים, מישהו אחר בא ולוקח את כולם לעצמו. זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל כשהיו תחת שלטון זר. ארץ ישראל הצמיחה יבול נהדר שנקרא וּתְבוּאָתָהּ, אבל הארץ הייתה מַרְבָּה לַמְּלָכִים. כלומר, במקום שהתושבים ייהנו מהאוכל ומהדברים הטובים, מלכי פרס ששלטו בהם לקחו את כל השפע לעצמם בתור מיסים. המצב העצוב הזה קרה אֲשֶׁר־נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאותֵינוּ, כעונש מאת ה׳ בגלל החטאים של העם. השליטה של המלכים הזרים לא נגמרה רק בלקיחת האוכל, אלא הם שלטו גם וְעַל גְּוִיֹּתֵינוּ, כלומר על הגוף של האנשים עצמם, וגם וּבִבְהֶמְתֵּנוּ כִּרְצוֹנָם, כך שהם יכלו לעשות באנשים ובחיות שלהם כל מה שהם רק רצו.
נחמיה, פרק ט׳, פסוק ל״ז
וּתְבוּאָתָ֣הּ מַרְבָּ֗ה לַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה עָלֵ֖ינוּ בְּחַטֹּאותֵ֑ינוּ וְעַ֣ל גְּ֠וִיֹּתֵ֠ינוּ מֹשְׁלִ֤ים וּבִבְהֶמְתֵּ֙נוּ֙ כִּרְצוֹנָ֔ם וּבְצָרָ֥ה גְדֹלָ֖ה אֲנָֽחְנוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.