יצא לכם פעם לעמוד בתור ולשים לב שלפעמים לא מסתדרים רק לפי הגיל, אלא לפי משהו מיוחד אחר? כשקוראים את רשימת המנהיגים של השבטים, מגלים סדר מאוד מחושב. התורה מזכירה את לִבְנֵי יוֹסֵף מיד אחרי הבנים של לאה. למרות שהיו שבטים בוגרים יותר, השבטים של יוסף מקבלים מקום של כבוד כדי לחלוק כבוד מיוחד לרחל, אשתו האהובה של יעקב. הם אפילו מופיעים לפני הדוד שלהם, בנימין, כי הם ממלאים את המקום של אבא שלהם יוסף, שהיה הבכור של רחל.
גם בתוך המשפחה של יוסף עצמה יש סדר מעניין. התורה מקדימה את הנשיא השייך לְאֶפְרַיִם לפני הנשיא השייך לִמְנַשֶּׁה. איך זה יכול להיות? הרי מנשה היה האח הגדול! הסדר הזה בעצם מקיים את הברכה המפורסמת של סבא יעקב. לפני שיעקב נפטר, הוא שילב את ידיו ושם את אפרים לפני מנשה, וכאן אנחנו רואים שהברכה הזו ממש קורית במציאות.
אפילו השמות של הנשיאים הם לא סתם שמות, אלא מסתתרים בהם רמזים מרגשים לחיים של יוסף. השם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד מזכיר לעם את הארון של יוסף שנסע איתם במסע במדבר. השם הזה רומז שההוד והכבוד של ה' הולכים עם העם, ושה' שמע וציווה לתת ליוסף את הכבוד הגדול הזה. השם גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר מזכיר את הגבורה של יוסף כשהיה במצרים. הוא רומז שה' גמל ליוסף טובה, פדה והציל אותו מלעשות דברים רעים, והכל בזכות זה שיוסף תמיד זכר את ה' ובחר לעשות את הדבר הנכון.