תארו לעצמכם שאתם מארגנים תהלוכת דגלים ענקית, וצריכים להחליט מי יעמוד איפה ואיזה ציור יהיה על כל דגל. זה בדיוק מה שקורה כשמסדרים את מחנה ישראל. התורה כותבת לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם. למה בעצם כתובה המילה לִבְנֵי פעמיים, ולמה ליוסף אין דגל משלו אלא הדגל נקרא על שם הבנים שלו? הסיבה היא שיוסף היה מלך במצרים. בגלל התפקיד המכובד שלו, הוא לא נשא את המיטה של יעקב אביו כשהעלו אותו להיקבר, ולכן במחנה ישראל הוא לא קיבל דגל על שמו, אלא בניו אפרים ומנשה קיבלו את הדגלים.
אולי שמתם לב שמוזכר כאן אֶפְרַיִם לפני אחיו מנשה. למרות שמנשה נולד קודם, אפרים מוזכר ראשון כי יעקב סבא שלו נתן לו ברכה מיוחדת של בכור, הוא נבחר לעמוד בראש הדגל, ובאותו זמן היו בשבט שלו יותר אנשים. לכל שבט היה ציור מיוחד על הדגל שקיבלו מיעקב. על הדגל של אפרים היה ציור של קרני ראם, ועל הדגל של מנשה היה ציור של שור. אגב, הסדר בין האחים לא נשאר ככה לתמיד. בהמשך התורה, כששבט מנשה יגדל ויהיו בו יותר אנשים, הוא יוזכר ראשון לפני אפרים.