משה פונה ליתרו בתחנונים ומבקש ממנו אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ, מתוך דאגה שעזיבתו תגרום לגויים לחשוב שנטש את ה', או כדי להעניק ביטחון לעם הזקוק להנהגה אנושית. הוא מנמק זאת באומרו כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, הואיל ויתרו מכיר היטב את תנאי השטח ויכול לסייע מעשית, וכן משום שכבר חווה את הנסים ונקשר לעם באהבה. משה חותם בהבטחה וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם, שמשמעותה כי יתרו ימשיך להאיר את הדרך כיועץ, יהווה עדות חיה ומוחשית לאמת האלוהית עבור אומות העולם, ויזכה ליחס אוהב ויקר מהעם כבבת עינם.
במדבר, פרק י׳, פסוק ל״א
פרשת בהעלותך
וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.