במדבר, פרק י׳, פסוק י״א

לאחר כמעט שנת חניה שלמה למרגלות הר סיני שבה למדו תורה, בני ישראל יוצאים לדרכם אל הארץ המובטחת. המסע מתחיל בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לצאתם, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הוא חודש אייר, בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ, תאריך המאוחר לפסח שני שאפשר לעם לסיים את חובותיו, להכין חצוצרות ולהתארגן כראוי. האות ליציאה ניתן כאשר נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, הנקרא כך משום שהתורה שבו היא שמשרה את שכינת ה' באומה. מסע ראשון זה התאפיין בשלווה ובסדר מוקפד, כאשר נושאי חלקי המשכן צעדו לפני נושאי ארון הברית כדי להבטיח שהאוהל יעמוד על תלו ויהיה מוכן לקלוט את הארון מיד עם הגעתו.