האות ליציאה למסע השבטים במדבר היה סדרה קולית של תקיעה רציפה, לאחריה קול שבור ורועד, ושוב תקיעה רציפה. הציווי וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה משלב את הפועל המעיד על קול רציף יחד עם הקול המקוטע, כדי להבדיל בין האות הייחודי למסע לבין התקיעה הפשוטה שנועדה לאיסוף העם בלבד. בעקבות האות וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, הלוא הם מחנה יהודה שחנה בצד מזרח. המחנות מתוארים בלשון רבים משום שכל דגל כלל שלושה שבטים שונים, ואלו יצאו ראשונים לדרך בתהלוכה מדורגת יחד עם נושאי המשכן, שכן העם לא נע כולו באותו הרגע כגוש אחד.
במדבר, פרק י׳, פסוק ה׳
פרשת בהעלותך
וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.