במסע בני ישראל במדבר, דגל מחנה בני דן שימש כמשמר העורף שנועד להגן על העם וללכד אותו. מתוקף תפקידם כמאסף לכל המחנת, בני השבט אספו חפצים שאבדו בדרך וליוו בנחת כל אדם שנחלש או התעכב, כדי להבטיח שאיש לא יישאר מאחור. השבט נבחר למשימה בזכות אוכלוסייתו הגדולה שאפשרה לו לצעוד בסוף הטור או להתפרס ולהקיף את העורף כולו, אם כי יש הסבורים שמיקומם המרוחק נבע דווקא מכך שנשאו פסל ונפלטו החוצה מתוך ענן הכבוד. על כוח זה פיקד אחיעזר, שם הנכתב בתורה כמילה אחת מחוברת.
במדבר, פרק י׳, פסוק כ״ה
פרשת בהעלותך
וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכׇל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל־צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.