במדבר, פרק י״ז, פסוק כ״ג

בלילה אחד הפך מטהו היבש של אהרן לענף חי נושא פרי, כאות אלוהי המאשר את בחירת ה' בכהונתו ובמעמדו של השבט כולו לְבֵית לֵוִי. המטה הציג תהליך צמיחה הכולל לבלוב ראשוני שבו וַיֹּצֵא פֶרַח, לאחר מכן חנטת הפרי או הצמחת עלים כאשר וַיָּצֵץ צִיץ, ולבסוף תהליך של גדילה והבשלה עד שוַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. יש המפרשים כי שלבים אלו התרחשו בזה אחר זה, בעוד אחרים מסבירים כי כל שלבי הגידול הופיעו על המטה בו-זמנית בניגוד לחוקי הטבע, כדי להוכיח מעל לכל ספק את עצם הנס. בחירת ה' להצמיח דווקא שְׁקֵדִים נובעת מכך שעץ זה ממהר לפרוח, כרמז ואזהרה שעונשם של המערערים על הכהונה יבוא במהירות, וכן כסמל לזריזות ולשקידה המאפיינות את שבט לוי בעבודתו.