בעקבות תלונות העם והאשמת מנהיגיהם בהמתת העדה, וַיְדַבֵּר ה' מתוך מתח בין מידת הדין לרצון הפנימי ברחמים. ה' מאיים להשמיד את העם בדיוק בגלל אותן האשמות, אך איום זה אינו גזירה מוחלטת אלא נועד לעורר פעולת הצלה. אף על פי שהציווי להתרחק מן העדה נוגע גם לאהרן, הפנייה היא אֶל מֹשֶׁה לבדו, תוך שימוש במילה לֵּאמֹר שמשמעותה ציווי להעביר את הדברים הלאה. בדומה לאב המאיים על בנו ומצפה שהסובבים יתערבו ויבקשו עליו רחמים, ה' השמיע את הדברים הקשים כדי שמשה יבין את גודל הסכנה ויורה לאהרן לעצור מיד את המגפה.
במדבר, פרק י״ז, פסוק ט׳
פרשת קרח
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.