ה' מצווה את משה ואהרון הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, כלומר להיבדל מן העם ולעבור למקום מוגן, שכן נוכחות הצדיקים בתוך הקהל מעכבת את העונש, וכאשר הפורענות משתחררת היא פוגעת בכולם ללא הבחנה. עם זאת, האיום וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע, שמשמעותו סכנת השמדה פתאומית ומיידית, לא נועד להתבצע במלואו אלא שימש כרמז אלוהי שנועד לזרז את המנהיגים להתפלל בעד העם. ואכן, במקום להפקיר את ההמון, משה ואהרון מיד וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם בתחינה ובבקשת רחמים. תפילה זו הועילה להמתיק את הדין ולהמיר את ההשמדה המיידית במגפה הדרגתית, מה שהעניק לאהרון את השהות הקריטית לעצור את המוות ולהציל את שארית העם.
במדבר, פרק י״ז, פסוק י׳
פרשת קרח
הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.