מתוך חרדה עמוקה בעקבות האסונות שחוו, בני ישראל מבטאים פחד קיומי מתמיד מנוכחות המשכן בתוכם. הכפילות כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' נועדה להדגיש כי כל התקרבות אסורה, בין אם בשל צעד שגוי פנימה של מי שכבר עומד בחצר המותרת ובין אם בשל פריצת גבולות מתוך דבקות רוחנית עזה, תוביל לכך שהאדם יָמוּת. מתוך ייאוש הם זועקים הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ, ושואלים האם נגזר עליהם לחיות בסכנת הכחדה מתמדת עד שלא תישאר מהם שארית. שאלתם מבטאת גם תהייה כאובה האם אי פעם יזכו למות מוות טבעי בעיתו, או שכולם עתידים לסיים את חייהם במיתה חטופה וטראגית. קריאת מצוקה זו נענית בהמשך על ידי הצבת הכהנים כשומרי המשכן, כדי למנוע כניסה שגויה של זרים ובכך להפיג את פחדו של העם.
במדבר, פרק י״ז, פסוק כ״ח
פרשת קרח
כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.