במדבר, פרק י״ח, פסוק א׳

בעקבות פחדם של בני ישראל מסכנת המוות במשכן, מועברת האחריות על שמירת הקודש אל ההנהגה הרוחנית במסר המועבר דרך משה או בפנייה ישירה לאהרן. וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן כי אַתָּה וּבָנֶיךָ, הכהנים, וּבֵית אָבִיךָ, משפחת קהת או שבט לוי כולו, נושאים באחריות משותפת אִתָּךְ. יחד תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, כלומר תיענשו אם תתרשלו בהרחקת זרים מן הקודש או אם תטעו במהלך עבודת הקורבנות. לעומת זאת, בסוף הפסוק האחריות מצומצמת לכהנים בלבד, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם. באחריותם הבלעדית למנוע התערבות של לויים בעבודתם ולהימנע מניצול מעמדם לתועלת אישית, או לחלופין, לבצע את עבודת הכהונה כראוי ובכך להביא סליחה וכפרה לעם.