במדבר, פרק י״ח, פסוק כ״ט

הלויים מצווים להפריש לה' תרומה מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם, כלומר מכלל המעשרות שהם מקבלים ואף מהתבואה שגדלה בשדותיהם. אם הלוי לקח את מעשרו מתבואה מעובדת בטרם הופרשה ממנה תרומה לכהן, עליו לקיים את הציווי תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת ה' ולהפריש מחלקו גם את התרומה הגדולה וגם את תרומת המעשר. נתינה זו חייבת להיעשות מִכֹּל חֶלְבּוֹ, מן החלק המובחר והיפה ביותר של היבול, ואין לתרום מפירות רעים על פירות יפים. פעולת ההפרשה מוציאה מן התבואה אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ, שהוא החלק המקודש האוסר את השימוש ביבול עד שיופרש מתוך תבואה הסמוכה לו פיזית, ואשר בכוחו לאסור תבואת חולין שהתערבב בה אם אין כנגדו מאה ואחד חלקים המבטלים אותו.