במדבר, פרק י״ח, פסוק כ״ו

הלויים, שלא קיבלו קרקע בארץ ישראל בשל עבודת הקודש, מקבלים כפיצוי קבוע את המעשר בְּנַחֲלַתְכֶם, הנגבה אך ורק מיבולים של יהודים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הכפילות וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם נועדה להזהירם לבל יתגאו במעמדם, שכן גם עליהם מוטלת החובה להפריש חלק מתבואתם ולהכיר טובה לכהנים. לפיכך, מתוך מה שקיבלו עליהם להפריש מפירות תלושים ומאותו המין בדיוק, וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ, תרומה המוקדשת לה'. שיעור הפרשה זו הוא מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר, כלומר עשירית מדויקת מתוך המעשר שבידם, אותה הם מעבירים לכהן.