במדבר, פרק י״ח, פסוק כ״ח

שרשרת הנתינה בעם ישראל נמשכת גם לאחר שהלויים מקבלים את חלקם, וכשם שהישראלי מפריש מתבואתו, כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם מתוך המעשר שלכם. חובה זו, שבה הלוי משמש למעשה כשליח של הישראלי להעברת החלק המקודש, חלה מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחּוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וכוללת את כל סוגי הפירות, גם אם התבואה מפוזרת במקומות שונים. בסוף התהליך מצווה התורה וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, בחירה המדגישה כי בשל קדושתה היתרה של התרומה, ראוי לתת אותה לכהן הגדול או לכהן תלמיד חכם וטהור המהווה מודל רוחני כאהרן. בנוסף, יש המוצאים באזכור שמו של אהרן, שנפטר במדבר, רמז לכך שהוא עתיד לקום בתחיית המתים ולקבל את התרומה בעצמו.