רכוש שאדם מקדיש ואוסר לשימוש אישי מועבר לבעלותם של הכוהנים העובדים במקדש באותה עת. המושג כָּל חֵרֶם כולל מטלטלין ונדל"ן שהוחרמו במפורש לטובת הכוהנים, ולפי הגישה המרכזית, גם רכוש שהוחרם בסתם ללא פירוט יעד מועבר אליהם ולא לתחזוקת המקדש. אף על פי שהמילה בְּיִשְׂרָאֵל עשויה לרמז שרק גברים יהודים יכולים להקדיש רכוש, המילה כָּל מרחיבה את הדין וקובעת שגם רכוש שהוחרם על ידי נשים, עבדים וגויים נמסר לכוהנים. הקביעה לְךָ יִהְיֶה מלמדת שכל עוד הרכוש אצל הבעלים הוא נחשב לקודש שיש בו איסור מעילה, אך ברגע שהוא מגיע לידי הכוהן הוא הופך לחולין לכל דבר, בדומה לשאר ממונו האישי, והוא רשאי אפילו למכור אותו.
במדבר, פרק י״ח, פסוק י״ד
פרשת קרח
כׇּל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.