במדבר, פרק י״ח, פסוק כ״ג

שבט לוי מחויב בעבודת המשכן באופן מוחלט ובלעדי, ולכן המילים וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא מדגישות כי אפילו כוהנים אינם רשאים להחליף את השבט כולו או את המשמר התורן, והלוויים נדרשים לשרת גם ללא קבלת שכר. כחלק מאחריותם הכבדה וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם, כלומר הלוויים יישאו באשמה אם לא ימנעו מזרים להתקרב למשכן או אם יגרמו לתקלה בעבודתם, אף שיש המפרשים כי בני ישראל הם שיישאו בעוון עצמם אם יעבדו שם במזיד. זכות הלוויים למעשר היא חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם הנותרת כחוק נצחי שאינו מתבטל לעולם. עם זאת, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה, והוויתור על חלק בחלוקת הארץ מציב אותם בתלות מתמדת בעם, כאשר המעשר משמש להם כתחליף בלעדי לקרקע.