הדיבור שבו וידבר ה' אל משה מקדים את הציווי ללויים להפריש תרומה מתוך המעשרות שהם מקבלים. הדיבור מופנה למשה לבדו, ולא לאהרן, משום שהלויים נדרשים לתת מעשר מן המעשר לאהרן הכוהן, ואין זה ראוי שהוא יצווה אותם על מתנות המיועדות לו. הציווי שניתן למשה לאמר ללויים מפרט הלכות מוגדרות על אופן ההפרשה, המבוססות על הכלל שאסור להפריש מדבר אחד על משנהו כשאינם חולקים מעמד זהה. לאור עיקרון זה, המקביל גם לדיני חלה ומעשר בהמה, אין להפריש מפירות ארץ ישראל כדי לפטור פירות מחוץ לארץ, או מתבואה חדשה על תבואה ישנה.
במדבר, פרק י״ח, פסוק כ״ה
פרשת קרח
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.