במדבר, פרק י״ח, פסוק ז׳

ה' מטיל על אהרן וצאצאיו את האחריות הבלעדית להיות נוכחים במקדש ולהשגיח שאיש מלבדם לא ייגש לעבודה. הציווי תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם דורש מהם לנהל את בדיקת ייחוסי הכהונה במקום מיוחד וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת, והמילה וַעֲבַדְתֶּם מחייבת את הכהנים לבצע את העבודה בעצמם מבלי להעבירה לאחרים. התפקיד מוגדר כעֲבֹדַת מַתָּנָה, שכן זוהי עבודה של כבוד שניתנה להם כמתנה מוחלטת מאת ה', ובמישור ההלכתי הכוונה היא לעבודות של נתינה על המזבח, להבדיל מעבודות סילוק. משום שמעלה זו כה רמה ומעוררת קנאה, נקבע כי וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת בידי שמיים אם רק יבצע את העבודה בפועל, שכן בהשגת גבול זו הוא פוגע ישירות ברצון ה'.