יצא לכם פעם לקבל מתנה כל כך מיוחדת וחשובה, שהרגשתם שאתם חייבים לשמור עליה ממש טוב? זה בדיוק מה שהרגישו אהרן הכהן והבנים שלו. אחרי שהיו אנשים שפקפקו בכהונה, ה׳ מבהיר שהתפקיד החשוב הזה שייך רק לאהרן ולצאצאיו. ה׳ אומר להם תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם, כלומר הכהנים צריכים להיות תמיד מוכנים, והתפקיד המרכזי שלהם הוא להשגיח שאף אדם שאינו כהן לא ייגש לכלי הקודש. המילה וַעֲבַדְתֶּם מלמדת אותנו שהכהן חייב לעשות את העבודה בעצמו, והוא לא יכול להעביר את התפקיד למישהו אחר רק כדי להקל על עצמו.
ולמה כל כך חשוב לשמור על התפקיד הזה? כי זו עֲבֹדַת מַתָּנָה. העבודה במשכן היא לא עבודה קשה ומעייפת כמו של משרתים אצל מלך בשר ודם, אלא עבודה של כבוד וגדולה שה׳ נתן להם ממש כמו מתנה. בגלל שזו זכות כל כך נפלאה, טבעי שהרבה אנשים ירצו לעשות אותה, ולכן הכהנים צריכים לשמור עליה היטב כדי שזרים לא יתקרבו.
בסוף יש אזהרה: וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. "זר" הכוונה לכל מי שלא שייך למשפחת אהרן, אפילו אם הוא משבט לוי. אם אדם כזה ינסה לבצע את עבודת הכהנים בעצמו, הוא ייענש בחומרה בידי שמיים. הסיבה לכך היא שה׳ נתן את התפקיד הזה כמתנה מוחלטת לאהרן ולבניו, ומי שמנסה לקחת מתנה שניתנה למישהו אחר בעצם פוגע ברצון של ה׳. בסופו של דבר, ההרחקה הזו עוזרת לכל עם ישראל לשמור על כבוד המקדש ולהיזהר שלא לגשת אל הקודש בלי רשות.