תארו לעצמכם שקיבלתם סלסלה ענקית ומלאה בכל טוב. האם לא תשמחו לשתף חלק ממה שקיבלתם עם אדם אחר? הלויים עובדים קשה מאוד, ולכן בני ישראל נותנים להם מתנות של תבואה ופירות. אבל ה' מלמד אותנו כלל חשוב: גם מי שמקבל מתנות צריך לדעת לתת ולהקדיש חלק מהן. לכן, הלויים מצווים להפריש תרומה מיוחדת לה' מתוך המעשרות שהם קיבלו, ולהעביר אותה לכהנים.
הציווי הזה כולל כמה הנחיות ברורות. כאשר כתוב מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם, הכוונה היא שהלויים צריכים להפריש תרומה מתוך כל סוגי המתנות שהם מקבלים, ואפילו מתוך התבואה שצומחת בשדות הפרטיים שלהם. וכאשר הם בוחרים איזה חלק לתת, הם צריכים לקחת מִכֹּל חֶלְבּוֹ, כלומר לבחור דווקא את הפירות הכי יפים, נקיים ומשובחים שיש להם, ולא לתת פירות פגומים או רעים. הכתוב מוסיף גם את המילים אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ, כדי להסביר שבתוך כל ערימת התבואה מסתתר חלק קדוש. כל עוד הלויים לא מוציאים ומפרישים את החלק הקדוש הזה, אסור להם להשתמש בשאר היבול. רק אחרי שנותנים מכל הלב את החלק המובחר ביותר, אפשר ליהנות משאר המתנה.