במדבר, פרק י״ז, פסוק ב׳

ה' מצווה כי דווקא אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן יהיה זה שייגש אל מקום העונש וְיָרֵם אֶת־הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה, כלומר יחלץ אותן מתוך גופות האנשים השרופים ואפרם. הבחירה בבנו נועדה להרחיק את אהרון מטומאת מתים וממראית עין של שמחה לאיד, וכן להוכיח לציבור כי הכהונה נתונה לזרעו לדורות. לגבי הגחלים הבוערות ההוראה היא וְאֶת־הָאֵשׁ זְרֵה־הָלְאָה, כלומר לפזר ולכבות אותן על הארץ, משום ששימשו להקרבה פסולה ונותקו ממצוות המזבח. בסיום מנמק ה' את איסוף הכלים במילים כִּי קָדֵשׁוּ, שכן למרות חטאם של המורדים, המחתות ספגו קדושה מעצם הקרבתן לה' או מירידת האש האלוהית עליהן, אם כי יש הסבורים שמשמעות המילה כאן היא הפוכה והכלים נפסלו לחלוטין לכל שימוש.